פסק-דין בתיק תא"מ 6449-04-11

1.         הנתבעת הנה חברה ממשלתית עירונית, המנהלת מבנה המשמש כ- 'בית גיל הזהב' ברחוב הנביאים 10 באור עקיבא ( להלן: "הבית").

            מדובר בבניין בן חמש קומות (הראשונה הנה קומת עמודים), כאשר בכל קומה (למעט קומת העמודים) ישנן 19 דירות. סה"כ גרים בדירות כ- 107 דיירים, שהצעיר בהם בן 59 והמבוגר ביותר בן 94 ( עמ' 10 שו' 17). הבית נמצא על מגרש בגודל של 6,363 מ"ר, שטחו הבנוי של הבניין - 4,800 מ"ר. 

2.         ביום 27.01.09 ערכה התובעת ביקורת ציוד וכיבוי אש בבית, לאחריה שלחה דרישת תשלום לנתבעת, בהתאם לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט - 1959 ( להלן: "החוק") ותקנות שירותי כבאות (תשלומים בעד שירותים) תשל"ט - 1979 ( להלן: "התקנות").

3.         הנתבעת דחתה את דרישת התשלום, בטענה כי מתקיים החריג הקבוע בסעיף 6ד לחוק, ולפיו התובעת אינה רשאית להיכנס ל'תחום היחיד המשמש למגורים ' כדי לבדוק אם קויימו הוראות החוק והתקנות, והבית בו עסקינן עונה על ההגדרה של 'תחום היחיד המשמש למגורים'. בנוסף, טענה כי אין מדובר ב"בית אבות" שלגביו קיימות, אף לפי הנתבעת, הוראות מכ"ר (מפקח כבאות ראשי).

4.         על מנת להוכיח את טענתה, העלתה הנתבעת מספר טיעונים:

א.         הבית אינו בית אבות - הדיירים בו אינם סיעודיים והבית אינו מנוהל למטרות רווח ו/או כעסק, ולכן לפי הגדרת ביהמ"ש העליון ב ע"פ 410/87 רן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוא אינו מהווה בית אבות.

ב.         דיירי הבית משלמים באופן עצמאי את המסים והוצאות המגורים במקום.

ג.          ניהול הבית על-ידי הנתבעת אינו מפוקח על-ידי משרד הבריאות או על-ידי משרד העבודה והרווחה, מאחר ואין בו דיירים סיעודיים והוא אינו מוגדר כ"מעון" לפי חוק הסעד.

ד.         הנתבעת פועלת עפ"י דין בנושא הבטיחות, וקיבלה אישורים לתקינות ציוד כיבוי אש שהתקינה בבית.

ה.         החיוב שדרשה התובעת הוא בניגוד להוראות המכ"ר עצמו, שכן אין לחשב את חיוב האגרה לתובעת בגין שטחים פתוחים, שלגביהם אין חובה להתקין אמצעי כיבוי.

ו.          נטל ההוכחה מוטל על התובעת להוכיח כי הבית אינו תחום היחיד המשמש למגורים.

דיון והכרעה

5.         המחלוקת הינה האם רשאית היתה התובעת להיכנס לבית, על מנת לערוך ביקורת על התקנת ציוד כיבוי, ואם היא רשאית לגבות אגרה בגין הביקורת. למעשה, ניתן לחלק את השאלה לשני שלבים - הראשון, מהו המקור החוקי לחיוב הנתבעת להתקין ציוד כיבוי, ולתשלום בגין ביקורת התובעת על התקנה זו, בגינה יש לשלם אגרה על פי תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים) תשל"ה - 1975; השני - האם חל חריג כלשהו החל במקרה זה, ומוציא את הנתבעת מביקורת התובעת.

סמכות שירותי הכבאות לערוך ביקורת יזומה

6.         סמכות רשות הכבאות לקביעת אמצעי כיבוי, נחלקות לסמכויות חובה ולסמכויות רשות.

            סעיפים 2, 4 ו- 6 לחוק, דנים בסמכות שבחובה של רשות הכבאות לקבוע אמצעי כיבוי עפ"י תקנות שיותקנו, ובהעדר תקנות אלה אין הרשות חייבת להורות על התקנת אמצעי כיבוי:

            ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 44 (ה"ח 755, ה"ח 792)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם: